עונת המלפפונים/עו"ד אהוד פלג*
מסקר שערכה המועצה הישראלית לצרכנות בעבר באמצעות מכון "גיאוקרטוגרפיה" עולה כי מרבית הציבור בישראל שינה הרגלי צריכה בעקבות המצב הכלכלי.
כך לדוגמה 66% צמצמו יציאות לבתי-קפה ומסעדות, 73% קונים פחות מוצרי ביגוד והנעלה, 56% צמצמו חופשות ובתי-מלון, 67% מעדיפים לבצע את קניותיהם בחנויות מזון מוזלות ו- 62% מקפידים לערוך קניות באמצעות רשימה שמכינים אותה מראש.
תגובתו זו של הציבור מצביעה על התמודדות אקטיבית עם גורמים הפוגעים בכוח הקנייה שלנו כצרכנים.
אין ספק כי בדרך זו חוסכים הצרכנים סכומי כסף לא מבוטלים.
השפעה חיובית נוספת של התנהגות צרכנית כזאת היא תגובתם של בעלי-העסקים, שיעשו מאמץ מוגבר למשוך את הצרכנים להרחיב את קניותיהם בפרסום הצעות קנייה אטרקטיביות ומבצעים בתנאים קוסמים. בכך עשויה התנהלותם הנבונה של הצרכנים להשתלם פעמיים – פעם על-ידי צמצום סל הצריכה ופעם על-ידי הוזלת המוצרים הנכללים בו.
בהמשך למגמה זו קיימים כמה הרגלי צריכה נוספים, שאם הצרכנים יאמצו אותם, הם עשויים להימנע מהוצאות מיותרות:
• להחליט מראש מה נחוץ לרכישה – ולא בחנות עצמה (ולהתייחס בהחלטה גם לכמות הנידרשת לאור השימוש הצפוי – למניעת רכישת עודפים העלולים להתקלקל).
• להתעניין מראש לגבי חנויות בהן מומלץ לבצע את הרכישה. (ולזכור כי מוצר זול בחנות כלשהי איננו ערובה למחירים זולים של מוצרים אחרים באותה חנות).
• להשוות בין מוצרים שונים באותה החנות ולא לרכוש את המוצר הראשון הנמצא על המדף – גם אם הוא הנגיש ביותר. את המוצרים הזולים ניתן למצוא לעיתים – דוקא בעומק המדף או במדפים התחתונים או הגבוהים. (בתיקון שהוכנס לאחרונה לחוק הגנת הצרכן – חובה לציין גם מחיר ליחידת מידה, דבר המקל על ההשוואה בין מוצרים).
• לשים לב למוצרים בפיקוח שמחירם זול ב 50-80% ממחיר מוצרים דומים שאינם בפיקוח.
• לבדוק לפני הרכישה מה מדיניות החזרת המוצרים באותה החנות, וכמובן להכיר את זכויותיכם בתקנות ביטול העסקה, כדי לבחון אפשרויות של חזרה מעסקה המתגלה בדיעבד כלא רצויה.
• לקרוא היטב את תנאי המבצעים המתפרסמים בתקשורת או באינטרנט ולוודא שהם אכן מכובדים על-ידי העוסק (כדאי לשמור את הפרסומים לצורך הוכחה).
• לבחון אם מבצעים של סלי מוצרים או "מתנות" הנלוות למוצר, לא מייקרים את העסקה אשר בה התכוונת להסתפק מלכתחילה.
• להתייעץ לפני עסקאות גדולות או מורכבות עם אנשים המבינים בתחום ועם צרכנים אחרים שביצעו עסקאות שכאלה ורכשו ניסיון (חיובי או שלילי). לעיתים אף יתגלה כי ניתן לשפר את הצעות הרכישה שמקבלים.לעניין זה ניתן גם להפעיל את רשתות הקשר החברתיות באינטרנט.
• לוודא שהמחיר הנגבה בקופה-זהה למחיר על המוצר. (במקרה של סתירה בין השניים – המחיר המחייב יהיה המחיר שהוצג על המוצר אף אם מחירו בקופה גבוה יותר).
• להיות מודע לזכויותיך הצרכניות ביחס למוצר או שירות פגומים או שונים ממה שהזמנת, ביחס לאחריות ולשירות לאחר רכישה, ביחס ליכולת לבטל עסקאות מסוימות שנעשו בטלפון, באינטרנט או באמצעות סוכן שהגיע לביתך, וכן ביחס לפיצויים המוגדלים שהחוק מקנה לך במקרה של התנהגות לא הוגנת מצד המוכר או נותן השירות. (על כל אלה ניתן ללמוד גם באתר האינטרנט המעודכן של המועצה לצרכנות).
אין כל ספק כי צרכנים המממשים את זכויותיהם ומאמצים הרגלים צרכניים נבונים, עשויים לחסוך סכומים המגיעים לאלפי שקלים בשנה, וליהנות הרבה יותר מתוצאות העסקאות שהם מבצעים.
לעומתם צרכנים המתנהלים תוך התעלמות מזכויותיהם, או מוותרים מתוך חוסר מודעות או עצלות על פעולות הגנה בסיסיות, עלולים לחזק את דימוי "הפראייר" ממנו הישראלים מנסים תדיר להתרחק.
ריבוי של צרכנים נבונים איננו רק אינטרס פרטי של הצרכן עצמו, אלא תורם ברמה הלאומית גם להגברת ההגינות וכיבוד החוק בחיי המסחר בישראל ולשיפור איכות חיי תושביה.
---------------------------------------------------------------------------------------------------------------
* הכותב הוא מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות | 
